#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. 1 בתי ערי חומה האם נגאלים לקרובים, מה צדדי הספק והאם נפשט?<p dir=""rtl"">[ובכל ... גאולה תתנו לארץ, ג' יגאלנו הכתובים בעבד עברי המנכר לגוי מה באו לרבות?]</p>"	"בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת האם כמו שגמר גאולתו משדה אחוזה שאינו נגאל לחצאים ה&quot;נ נלמד לקרובים, או דלמא דוקא לחצאים גמרינן שגאולה כתובה שם, ופשט לו שאינו נגאל.<p dir=""rtl"">כתיב &quot;ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ&quot; לרבות בתים, אם לרבות בתי ערי חומה לקרובים דלא כרב ששת ניחא, אבל לרב ששת י&quot;ל בתי החצרים שהם כשדה אחוזה ולקבעו חובה אליבא דר&quot;א אלא שקשה מאי &quot;ובכל&quot;.</p><p dir=""rtl"">יגאלנו ג' פעמים לרבות בתים [ועבד עברי הנמכר לישראל], לא כרב ששת בתי ערי חומה, ולרב ששת י&quot;ל לבתי החצרים ושדה אחוזה ולהשמעינן הקרוב קרוב קודם.</p>"	קידושין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 2 עבד עברי הנמכר לישראל האם נגאל בקרובים?	"לרבי דאמר מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש, ודאי סבר שאינו נגאל בקרובים {או דלא יליף שכיר שכיר או דדרש &quot;יגאלנו&quot; לזה ולא לאחר &lt;לעיל טו:&gt;}.<p dir=""rtl"">אליבא דרבנן הסתפקו האם ילפינן שכיר שכיר, או דלמא &quot;יגאלנו&quot; לזה ולא לאחר.</p><p dir=""rtl"">רצו להביא ראיה מ&quot;בכל...גאולה תתנו לארץ&quot; לרבות בתים ועבד עברי, והיינו הנמכר לישראל, ודחו שיתכן בנמכר לגוי ולקבעו חובה אליבא דר&quot;י (וע' תוס').</p><p dir=""rtl"">רצו להוכיח מג' &quot;יגאלנו&quot; לרבות עבד עברי, אמר רב נחמן בר יצחק שיתכן לרבות שדה אחוזה ובתי החצרים, לקרוב קרוב קודם.</p><p dir=""rtl"">(לכאורה לפשיטות רב ששת בבתי ערי חומה שאין נגאל לקרובים אף כאן י&quot;ל שאינו נגאל לקרובים).</p>"	קידושין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 3 האם גאולת קרובים היא רשות או חובה בשדה אחוזה ובנמכר לגוי?	"בשדה אחוזה - ר' יהושע אומר רשות דכתיב &quot;ואיש כי לא יהיה לו גואל&quot; וכי יש שאין לו גואל אלא שהגואל אינו רוצה לפדות שהרשות בידו, ר&quot;א אומר חובה דכתיב &quot;בכל...גאולה תתנו לארץ&quot; הכתוב קבעו חובה.<p dir=""rtl"">בנמכר לגוי - אף לר' יהושע נלמד מגאולה תתנו לארץ לקבעו חובה {כדחיית הגמרא שלא נלמד מכאן לעבד עברי הנמכר לישראל שנגאל בקרובים, אבל אם נאמר שנגאל לקרובים אין ראיה לזה}.</p>"	קידושין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 1 מנין לנרצע שנקנה ברציעה וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון?	"נקנה ברציעה - דכתיב &quot;ורצע אדוניו את אזנו במרצע&quot;<p dir=""rtl"">וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון - דכתיב &quot;ועבדו&quot; ולא את הבן והבת, &quot;לעולם&quot; לעולמו של יובל.</p>"	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 2 במה רוצעים ומנין ובמאי פליגי?	"רבי מכשיר בכל דבר של מתכת דדרש כלל ופרט וכלל, ולקחת - כלל, מרצע - פרט, באזנו ובדלת - חזר וכלל, מה הפרט דבר של מתכת אף כל דבר של מתכת.<p dir=""rtl"">ר' יוסי ב&quot;י הכשיר כל דבר הנלקח ביד דדרש רבוי ומיעוט ורבוי ולא מיעט אלא סם.</p>"	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 3 'המרצע - להביא מרצע הגדול' מאי משמע?	כמו שדרש רבא גבי גיד הנשה הירך המיומנת שבירך ה&quot;נ המרצע המיוחד שבמרצעין.	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 4 היכן רוצעים והאם כהן נרצע ומדוע?	א&quot;ר אלעזר יודן בריבי היה דורש כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילתא, חכמים סברו שרוצע בגובה של אוזן ונעשה בו מום ולכן אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום והתורה אמרה &quot;ושב אל משפחתו&quot; למוחזק שבמשפחתו.	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 5 כהן האם מותר ביפת תואר ומדוע (בביאה ראשונה ושניה)?	"א&quot;ד: בביאה ראשונה ודאי מותר דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, בביאה שניה לרב מותר דחידוש הוא שחדשה תורה כיון שהותרה הותרה, ושמואל אמר אסור דהוי ליה גיורת, וכהן אסור בגיורת.<p dir=""rtl"">א&quot;ד בביאה שניה ודאי אסור דהוי ליה גיורת, בביאה ראושנה רב התיר דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, ושמואל אסר כיון דלא קרינן בה &quot;והבאתה אל תוך ביתך&quot;, לא קרינן ביה &quot;וראיתה בשביה וגו'&quot;.</p>"	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 5 עבד כהן האם רבו מוסר לו שפחה ומדוע?	רב אמר מוסר שחידוש הוא שחדשה תורה לא שנא כהנים לא שנא ישראלים, ושמואל אמר אינו מוסר הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות, ויש להקשות עליו מדאמרו אינו נרצע שנעשה בעל מום ואם אין לו אשה ובנים בין כך אינו נרצע שאינו יכול לומר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני.	קידושין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 6 כיצד נדרש הפסוק ביפת תואר וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת&nbsp;&nbsp;תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ?	וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה - בשעת שביה, אֵשֶׁת - אפ' אשת איש, יְפַת תֹּאַר - לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות, וְחָשַׁקְתָּ - אפי' אינה נאה, בָהּ - ולא בה ובחברתה, וְלָקַחְתָּ - ליקוחין יש לך בה, לְךָ לְאִשָּׁה - שלא יקח שתי נשים אחת לו ואחת לאביו או לבנו (תוס' לא גרס שתי נשים): וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ - שלא ילחצה במלחמה.	קידושין כא:		
